May 29, 2017 ~ Shabbat NASO. Maqam SABA.

H Israel Najara - ישראל נג'ארה

1550-1625
ר' ישראל הותיר על רואיו רושם של אדם ססגוני ויוצא דופן: בספר החזיונות  שכתב ר' חיים ויטאל, תלמידו המפורסם של האר"י הקדוש מצפת, שם המחבר בפי הרוח הדוברת אל ר' יעקב אבולעפיה, דברי גנאי וביקורת על ר' ישראל נג'ארה. אמנם מודה הרוח שהפזמונים שחיבר טובים, אך היא אוסרת לזמרם ואף אוסרת לדבר עם המחבר, כי פיו דובר נבלה, והוא שיכור כל ימיו. מצד שני על ר' ישראל נג'ארה נמסר בשם האר"י הקדוש עצמו, שהוא ניצוץ מנשמת דוד המלך, נעים זמירות ישראל, וששירתו מקובלת בשמים, ואף המלאכים משתעשעים בשירותיו וברינותיו כבמזמוטי חתן וכלה. מסופר שהיה נוהג להניח כובעו על הקרקע, וראשו מכוסה בערקייא (כיפה גדולה) אדומה בלבד, והיה משורר כשזרועותיו חשופות, וכמו להוסיף חטא על פשע, גם היה מתרועע עם ריקנים ואוכל ושותה עימהם, ואף עם שאינם-יהודים. לבו נהה אחר חבורות הנגנים הנודדים. היו בחייו תקופות שבהן חי כנווד. הוא היה מיסטיקן ומשורר בוהמיין, אך גם כיהן כרבה של הקהילה היהודית בעזה, דרש בציבור ועורר אותו לתשובה. יוצר זה, שעורר בזמנו מחלוקת קשה, זכה שעוד בימי חייו הופצו שיריו ונתקבלו בקרב קהילות רבות ברחבי העולם היהודי. ההתבוננות בדמותו מעוררת השתאות והתפעלות; אף שמדובר באדם בודד, קשה לדמיין כיצד הייתה נראית ההיסטוריה של שירת הקדש העברית ללא פועלו. באישיותו חברו כוחות יצירה אדירים ומגוונים של פיטן רב-אמן, וחוש מפותח לרוח הזמן שבו חי. שירתו עמדה במבחן הזמן  והתקבלה על ידי כל העדות והזרמים בישראל. (מוכרים מאוד הפיוטים: י-ה רבון עלם, יודוך רעיוני, יעלה בואי לגני ורבים נוספים). ר' ישראל נג'ארה נולד בצפת באמצע המאה ה-16 למשפחת גולים מספרד. בסביבתו התרבותית עדיין התבססו הכותבים על חוקי הכתיבה של שירת ספרד הקלאסית. ההשפעה של שירת ספרד ניכרה שם הן במשקל ובצורה הקפדניים, הן בתחומי התוכן. אט אט שבר ר' ישראל את המסורות המקובלות, ופרץ דרך חדשה. הוא הניח את היסודות למהפכה של ממש בתחום השירה על כל מרכיביה: הטקסט הכתוב, המנגינה וקבלת הסביבה המקומית כמקור מוסיקלי ורוחני לגיטימי. ר' ישראל  חי בתקופה קשה לישראל, לאחר הזעזוע של גירוש ספרד. בניגוד לקו המרכזי של הפיטנים בני דורו, שבו יש ביטוי לפגעי הגלות, לצער הציפייה, ובהן מסיים הפיטן בנחמות ובהבטחות לגאולה, שיריו של ר' ישראל נג'ארה נושאים אופי שונה: ר' ישראל נג'ארה קורא לשירת שיר הגאולה, שכן זו כבר הגיעה. ואמנם יוחסה לשיריו השפעה גדולה על השבתאים. ר' ישראל נתן ביטוי נעלה לרגשותיו של דור שלם, שחיפש דרך רוחנית חדשה בארץ ישראל. בתקופתו גבר העיסוק בקבלה, ור' ישראל שגדל בצפת הושפע מחבורת המקובלים, שדחו את שירת ספרד הקלאסית השכלתנית והרציונליסטית ואימצו שפה חדשה, שפת המיסטיקה הרגש והתשוקה, שפת שיר השירים האלגורית, הנוקטת את תיאורי ההשתוקקות של הדוד והרעיה כסמל ליחסי כנסת ישראל והקב"ה. ר' ישראל אימץ את מנהגי המקובלים, והדבר ניכר בשירתו. רבים משיריו נכתבו לצורך מפגשים ואירועים שאפיינו את חבורת המקובלים, כגון תיקון חצות והתכנסויות נוספות, שרוח מקובלי צפת שרתה עליהם. את שיריו חילק ל-3 קטגוריות: 'עולת תמיד' - לכל עת, 'עולת שבת' - לשבת ו'עולת החודש' - לאירועים מתוך לוח השנה. מבחינה מוסיקלית חולל ר' ישראל מהפכה של ממש. בנדודיו ברחבי האזור, נשבה לבו בקסם המנגינות העממיות, במיוחד אלו ששרו התורכים, והוא החל לצרפן עם שירתו. יתרה מכך, הוא אף החל לכתוב שירים מיוחדים המותאמים למשקל ולחריזה המקומית. בכך ביקש להעלות צורות שיריות אלו אל הקודש, מצד אחד, ולגרום לבני הקהילה, שהכירו את השירים העממיים, להחליף את הטקסט המקורי בטקסט עברי, המכוון כלפי שמים (מנהג שהתפתח מאוד לאחר מכן בקרב פייטני צפון אפריקה), מצד שני. אף שמנהג זה עורר עליו ביקורת קשה, ניתן לראות בשער המהדורה הראשונה של 'זמירות ישראל' – קובץ שירים מפרי עטו, שנדפס בצפת ב-1587, כיצד הוא משבח את ספרו, ללא כל ניסיון לתרץ את מעשהו: "...מחזור מפיוטים ושירים, כולם ברורים, מיוסדים על אדני אופני ניגוני ערב ותורגמה [=תורכיה]..." והוא מוסיף ומתאר את המציאות שבתוכה פעל, ואת כוונתו: "ולהפיק רצון המשתוקקים ולשבור צמא המבקשים אשר ישוטטו לבקש את דבר השם ונפשם בחלה לבטא בשפתיים לשון נכריה... הנה הם ישישו כי ימצאו חן במדבר"... מלבד פועלו כמשורר חיבר ר' ישראל ספרי פרשנות ודרשות, הלכה, מוסר ואיגרות רבות בעניינים  שונים שהעסיקו את הקהילות באזורו. שירתו של ר' ישראל נג'ארה נפוצה במהירות בחייו והתקבלה אף בקהילות רחוקות. עוד בחייו זכה לראות כמה מהדורות של קבצי שירתו. יצירתו הענפה שינתה את דמותה של השירה העברית בדור שאחרי גירוש ספרד, והשפיעה על פניה של השירה העברית במזרח בכל הדורות שאחריו

 

Pizmonim

Section Pizmon Page Song CommentaryRecordings Application
Baqashot 3 10 יאמר נא ישראל Maqam Rahawi Nawah Each verse ends with word "yom." Rahawi Nawah. A Z Idelsohn notes, 1923 E. Menaged
E. Sayegh
Archives
E. Sayegh Peticha
Baqashot 4 12 ימותי קלו Maqam Sigah Sigah. Job 9:25. E. Menaged
E. Sayegh
E. Sayegh Peticha
Archives
Ohabe Zion 1960
Baqashot 5 14 אנא הושע Maqam Sigah Sigah. E. Menaged
E. Sayegh
Archives
Ohabe Zion 1960
Baqashot 6 15 אשיר עוז Maqam Sigah Sigah. Psalm 59:17. Archives
Ohabe Zion 1960
Baqashot 29 37 יודוך רעיוני Maqam Rahawi Nawah Rahawi Nawah. Archives
E. Menaged
Baqashot 39 46 יה אלה מלכות עלם Maqam Hoseni Hoseni. Archives
כתר
Baqashot 40 47 יה רבון עלם Maqam Rast Rast. Archives
Ohabe Zion 1960
Baqashot 52 60 יום ליום אודה Maqam Sigah Sigah. A Z Idelsohn notes, 1923 Archives
M. Kairey
Ohabe Zion 1960
שועת עניים
Petihot 78 97 יה אל חשכת גלותי Maqam Iraq Petiha Attiah Manuscript Abraham Sitehon Manuscript
Petihot 79 97 יהיב חכמתא לחכימין Mosseri-Kozli Manuscript Recording
H Obadia Yosef- Nahwand
Petihot 80 97 יה מן רב גלותי Maqam Bousaliq Petiha Attiah Manuscript Mosseri-Kozli Manuscript
Petihot 81 98 ידידים לאל נבחרו Attiah Manuscript Attiah Manuscript Recording
H Obadia Yosef- Sigah
Petihot 82 98 יפה קול ומטיב נגן Maqam Tahir Petiha Attiah Manuscript E. Menaged
E. Sayegh
Petihot 83 98 יסמר שערת בשרי Maqam Awj-Oj Petiha E. Menaged
E. Menaged 2
Petihot 84 99 יפתח איש את ידו Maqam Nahoft Petiha Mosseri-Kozli Manuscript
Hoseni 425 348 יהיו כמוץ Attiah Manuscript Abraham Sitehon Manuscript G. Shrem
G. Shrem
Recording
Recording
I Cabasso- EH
אל ההודאות
Saba 489 403 קומי יונה E. Menaged
I. Cabasso
Iraqi Recording
Hijaz 593 491 ישיר ישראל Maqam Shehnaz G. Shrem
G. Shrem
4025 318by יעלה יעלה בואי לגני Maqam Hoseni Recording
Y Sion
samfranco.com